פסק-דין בתיק ת"א 19780-10-09

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 ( להלן : "החוק").

אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לשאלת החבות, אלא בשאלת הנזק בלבד.

כללי

1.      התובע יליד 1988, נפגע ביום 7.11.08, בהיותו במהלך שירות סדיר בצה"ל, בתאונת דרכים, כאשר איבד שליטה על רכבו במהלך נסיעה. יצויין, כי בתאונה הקשה, קיפח את חייו, חברו של התובע, אשר נסע עימו ברכב ( להלן : "התאונה").

2.      ממקום התאונה הובהל התובע לבית החולים "זיו" בצפת, שם אושפז למשך שמונה ימים. בבדיקה, אובחנה חבלת "חזה אויר" אשר בגינה הוכנס נקז, נמצא שבר בעצם הבריח, חלק משיניו הקידמיות נשברו, נמצאו קרעים בגידים באצבעות יד שמאל ופצעי חתך באמה שמאל.

3.      במהלך התקופה שלאחר התאונה, התלונן על כאבים ביד ובכתף, בגינם היה במשך שלושה שבועות באובדן כושר (כך עולה מעיון בנספחים לתצהיר התובע).

4.      בהתאם לתיעוד הרפואי אשר צורף לכתב התביעה, ולבקשת התובע, מונה מומחה רפואיבתחום האורטופדי, פרופ' גרשון וולפין (להלן: "המומחה"), אשר קבע בחוות דעתו כי לתובע נותרה נכות אורטופדית צמיתה בשיעור של 5% בגין קיצור של 1 ס"מ באורך הבריח עקב חיבור השבר במנח גרוע וקיצור,  זאת כחלק יחסי מסעיף 39 (2) לתקנות המל"ל.

בנוסף, קבע המומחה, כי צורת הצלקות בחזה, מרפק שמאל ויד שמאל, תואמת לנכות פלסטית בשיעור של 10% לפי סעיף 75(1)(ב) לתקנות המל"ל.

5.      כאמור לעיל, אין מחלוקת באשר לשאלת החבות, המחלוקת נטושה בעניין גובה הנזק אשר נגרם לתובע בעקבות התאונה ולפיצוי אשר מגיע לו בשל כך.

הנכות התפקודית

6.      נוסף לקביעותיו כאמור בסעיף 4 לעיל, ציין המומחה בחוות דעתו כך:

"הממצאים בבדיקתו מורים על העדר כל נכות אנטומית אורטופדית של הכתפיים, מרפקים וידיים, כאשר טווח תנועות מלא ותקין ללא הגבלה ובצילומי הרנטגן של הכתפיים אין כל עדות לנזק חבלתי מכל סוג שהוא. נמצא בבדיקתו טווח מלא ותקין של אצבעות יד שמאל, ללא גרעון ניאורולוגי אובייקטיבי" ( ראה חוו"ד המומחה פרק "סיכום הממצאים").

7.      בעדותו, בעמ' 8 לפרוטוקול, ש' 2-12, מסר התובע את הדברים הבאים:

עוד ציין התובע, בעמ' 9 ש' 7-12, כי מגבלתו זו מונעת ממנו לבחור בעבודות אשר מצריכות הפעלת כוח פיזי גס, כך לדוגמא ציין כי לא קבלו אותו לעבודה מסויימת בשל מגבלתו:

8.      מטעם הנתבעת העיד חוקר, אשר צילם את התובע במהלך עבודתו הנוכחית בחנות נעלים בקניון "עזריאלי" כסגן מנהל החנות. בסירטונים נראה התובע מתפקד ללא כל מגבלה הנראית לעין.

9.      התובע טען בסיכומיו כי יש לראות את הנכות הרפואית אשר נקבעה לו על ידי המומחה זהה בשיעורה לנכותו התפקודית, קרי נכות משוקללת בשיעור של 14.5%. התובע ציין כי נכותו האורטופדית משקפת נכונה מגבלה קיימת אשר אין להתעלם ממנה. לדידו, ישנן פעולות ותנועות אשר אין ביכולתו לבצע בשל מגבלתו זו. כך, בין היתר, הדגים במהלך עדותו כי את ידו הימנית יכול הוא להזיז למעלה ולאחור בעוד שבידו השמאלית הוא מוגבל בכך. הוא אף טען כי הוא מתקשה בהרמת משאות כבדים בידו השמאלית וחש מוגבל. 

הנתבעת טוענת כי לתובע לא נותרה נכות תפקודית כלל. הנתבעת הפנתה לקביעות המומחה באשר לתפקוד התובע והדגישה כי חרף העיוות בצורת עצם הבריח, לא נמצאה כל פגיעה ביציבות הכתפיים והנכות אשר נקבעה על ידי המומחה, נקבעה אך בשל סוג וזוית החיבור של השבר. טענות התובע אודות מגבלה בתנועת הידיים, כך לשיטת הנתבעת, סותרת את קביעות המומחה ומשלא זומן התובע ולא נחקר על חוות דעתו על ידי התובע, אין הוא יכול לחלוק על קביעותיו בעדותו של התובע בלבד. כך גם הנכות בגין הצלקות הינה אסתטית בלבד, כפי שקבע המומחה, וגם על כך לא חלק התובע. הנתבעת טענה כי לכל היותר, ניתן לקבוע כי לתובע נכות תפקודית בשיעור מקסימלי של 5% ולאור גילו הצעיר של התובע, יוכל הוא להשתלב במשרות שונות ומגוונות אשר אינן דורשות מאמץ רב וכך תשפיע עליו הנכות באופן המינימאלי. בנוסף, ציינה הנתבעת, כי התובע התקדם בסולם הדרגות ונושא בתפקיד סגן מנהל חנות, תפקיד אשר דורש השקעת מאמץ יותר מאשר עובד מן המניין, עובדה אשר מעידה על העדר מגבלה כלשהיא.

10.  אומר מיד, התרשמתי מכנות דבריו של התובע במהלך עדותו בבית המשפט, אך עם זאת, ניכר כי האמור בתצהיר עדותו הראשית, אשר הוגש מטעמו, לוקה בהגזמה וזאת אל מול דבריו במהלך עדותו בבית המשפט.

התרשמתי כי התובע חש, אמנם, מוגבל, אך מתפקד ככל בני גילו, עובד במשרה מלאה, שישה ימים בשבוע, בעבודה שבה הוא מצליח ואף התקדם בתפקידיו במקום העבודה. טענותיו בתצהיר נראות קיצוניות אל מול התמונה המצטיירת לשמע דבריו ותיאוריו את אופן התפקוד שלו וכך גם לנוכח צילומי החוקר את התובע אשר הוצגו בפניי.